פסק-דין בתיק רע"צ 30368-02-13

ההליך:

ערעור על החלטת כב' רשם  ההוצאה לפועל בקריות  - עופר שורק.

המערער 1 הינו הבעלים של דירה ברחוב צאלים 2/7/ ביוקנעם עילית. המערערת 2 הינה בתו של המערער 1, ואשר שכרה ממנו את הדירה בהתאם לחוזה שכירות מיום 1/11/12.

על הדירה  שמושכנה לטובת המשיב 1, הוטל צו כינוס  וב"כ המשיב מונתה  לכונסת הנכסים למכירת הדירה.

הערעור המקורי הוגש  בשם המערערים הנ"ל ועוד 3 מבקשים נוספים שנמחקו בעת פתיחת הבקשה במזכירות וההתייחסות אליהם תהיה לפי סדרם בבקשה המקורית.

המבקשת 3 - חברת ד.א מזון ביטון בע"מ , הייתה זו אשר ניהלה חשבון בנק אצל המשיב והיא זו שקיבלה את ההלוואה מהמשיב. המבקש 4 מר אליעזר ביטון הינו אביו של המערער והוא בעל המניות היחיד במבקשת 3 והוא זה שפתח את החשבון. לימים, נכנסה המבקשת 3 לקשיים ומונה לה כונס נכסים.

המבקשת 3 פתחה חשבון מס' 099699 בסניף המשיב בהדר בחיפה, וזאת לצורך קבלת הלוואה מקרן צפונה דרומה בלבד. בחשבון לא הונפקו מסגרות אשראי ולא הונפקו פנקסי שיקים ולא נעשו כל פעולות בנקאיות.

לטענת המערער, הוא חתם  על שטר המשכון/משכנתא כערב  לחשבון מס' 099699 בלבד לצורך קבלת ההלוואה מקן צפונה דרומה. לטענתו, במעמד החתימה הובהר לו ע"י מנהלת מחלקת העסקים גב' אירה נחום כי ערבותו מוגבלת עד לסך של 200,000 ש"ח בלבד שמהווים 25% מההלוואה מאחר שליתר הסכום ערבה הקרן.

הטענות כנגד פתיחת הליכים נגד הערב

לטענת המערער, פעל המשיב בחוסר תום לב כשפתח בהליכי גבייה כנגד הערב בטרם פנה למבקשים 3 ו-4 שנטלו את ההלוואה או ניסה לגבות את הכספים מכונס הנכסים שמונה למבקשת 3 או מהקרן שהיה בינה לבין המשיב הסכם שמטיל את מרבית הערבות עליה.

עוד נטען, כי המשיב הפר את חובת תום הלב ולא הסביר לערב את השלכות ערבותו וחתימתו על שטר המשכון ולא הסביר לו פרטים מהותיים כמתחייב בחוק הערבות. שכן, עצם היותו של המבקש 4 אביו של המערער אינן פוטרת מחובת הגילוי המוגברת.

לאור כל אלה, לטענתו טעה כב' הרשם משלא ייחס למשיב חוסר תום לב מובהק אשר פוסל את נקיטת ההליכים נגדו וטעה כאשר לא נעתר לבקשה לעיכוב הליכים ועיכוב הפינוי. עוד נטען, כי טעה כב' הרשם כשקיבל את טענות המשיב כשזה בא בידיים לא נקיות והעלים מעיניו עובדות מהותיות.

בנוסף, נטען כי יש להחיל את הוראות סעיף 38 לחוק ההוצל"פ ולמצוא דיור חלופי למשך 18 חודשים כמתחייב בחוק , ולחילופין היה מקום  לפסוק פיצויים בגין העדר הדיור החלופי.

בנוסף נטען כי טעה כב' הרשם כאשר לא התייחס לעובדה כי בפועל רק שני תשלומים של ההלוואה לא נפרעו ובגין כך בחר המשיב לפרוע את יתרת ההלוואה בתשלום אחד והעמיד את החוב על הסך של 418,533 ש"ח.

עוד נטען כי ערבותו של המערער הייתה מוגבלת עד 25% מסכום ההלוואה ואילו היתרה הייתה בערבותה של הקרן, ובהסכם בין הקרן למשיב צוין במפורש כי הבנק לא יכול לחזור לקרן בטרם חלפו 3 חודשים מצטברים בהם לא עומדת החברה בהתחייבויות שלה. מה גם שלטענתו, המשיב כלל לא הודיע לו כי החברה לא עומדת בהחזרי ההלוואה. טענה נוספת, כי לפי ההסכם בין הקרן לבנק היה על הבנק להודיע לקרן בתוך 30 יום לאחר אי עמידות הלווה בהתחייבויות בצירוף פירוט מצב חשבון - דבר שלא נעשה במקרה זה.

ההליכים בתיק ההוצל"פ למימוש המשכנתא ומניין הימים:

על פי הטענה ביום 24/12/12 קיבל המערער 1 טופס אזהרה בלבד, בעקבות כך הוא הגיש ביום 27/12/12 בקשה דחופה לרשם שהוכתרה כ"בקשת הבהרה להמצאת האזהרה שלא כדין ללא מסמכים וללא נספחים לפתיחת התיק".

ביום 28/12/12 מורה כב הרשם לב"כ הזוכה להמציא לבא-כח המערערים את מסמכי פתיחת התיק, ורק ביום 13/1/13 מתקבלים המסמכים. מכאן, לטענת המערערים המועד הקובע למניין תחילת הימים הוא ביום 13/1/13 ומאותו מועד עמדו להם 20 ימים להגשת תגובתם ואסור היה לכב' הרשם ליתן החלטה בטרם חלפו 20 הימים.

ביום 14/1/13 הגישה עוה"ד וויל בקשה למינויה ככונסת נכסים בתיק ובקשה למימוש מידי של שטר המשכנתא ובאותו יום נתן כב' הרשם החלטה לפיה "מאושר".